אימא, רציתי לשתף אותך בדילמה שהיתה לי, זה תמיד מדהים אותי איך אנשים אחרים שלא מכירים אותי, תופסים אותי ואיך אני תופסת את עצמי.
בבוקר של פורים אני מאפרת ילדים לפני בית הספר. חודש לפני פורים האחרון, התקשרה אליי לקוחה, היא קיבלה את הטלפון שלי מהמלצה של מכרה וקבעה איתי איפור של זומבית פצועה לבת שלה. שילמה מקדמה והגיעה עם ביתה בשעה 05:30 בבוקר של פורים.
איפור מיוחד להאלווין. צילום: ויקי מוצפי
התחלתי לאפר את ביתה, איפור של פציעות לוקח זמן רב, אז היה לנו הרבה זמן לדבר. לפתע הלקוחה אומרת לי: "את יודעת מיכל, כשסגרנו לפני חודש לא ראיתי עבודות שלך, חוץ משתי התמונות ששלחת לי ורק אתמול נכנסתי לאינסטגרם לראות אותן ויש לך עבודות מדהימות". אמרתי תודה וחייכתי.
המשיכה ואמרה: "אבל אם הייתי נכנסת לפני חודש, לא הייתי אפילו מתקשרת אלייך, כי הייתי חושבת שאת יקרה מדיי או שאין לך זמן בשבילנו". התפלאתי ואמרתי לה וואו באמת?! ובתוכי תהיתי ביני לבין עצמי, מה זה בעצם אומר עליי ואיך אנשים תופסים אותי.
איפור חד קרן במסגרת יום צילום תחפושות של אצבעונית. צילום: אלבום פרטי
הרי האינסטגרם והפייסבוק לעיתים רבות הוא שקר אחד גדול. ולפעמים אני פשוט מרגישה מהתגובות של אנשים שפוגשים אותי מחוץ לכותלי הפייסבוק שיש להם הרגשה שאני מליאנית או משהו בסגנון.
הם כנראה לא מבינים, אימא, שאני אם חד הורית, עצמאית ועוסק מורשה במדינת ישראל וזה לא תמיד פשוט עם כל התשלומים שאני מוציאה ושגם אני צריכה להתפרנס כמו כולם.
מצד אחד במקום לפרסם עוד חד קרן שציירתי בפעם ה 300,000 ביום הולדת, אני מעדיפה לפרסם לעוקבים אחריי, ציור גוף מדליק של פאזל שעשיתי על עצמי ולקח לי 4 שעות או איזה איפור מפחיד ומדליק שיצרתי במיוחד להאלווין.
ועם זאת, אני עדיין מאפרת בימי הולדת, באירועי מצווה, בבריתות ועדיין נהנית מכל חד קרן שמציירת, גם אם הוא חצי מליון במספר.
איפור עצמי. צילום: בני דוכבני, עיבוד: ויקי מוצפי, הפקה: סוכנות לוביקה.
אמא, אני יודעת שאת לא יכולה לעזור לי בהתלבטות ובנראות הרשתית שלי, אבל תמיד כייף לי לשתף אותך. ואת בטח ממש סקרנית לראות את כל העבודות המיוחדות שיש לי באינסטגרם.